מינוף פרסומות לטובת שיעורי עברית מנצחים

השימוש בפרסומות הוא כלי נפלא ושימושי להוראת העברית (ואם אתם לא משוכנעים אני מזמינה אתכם לקרוא את הפוסט שלי “תנו לפרסומות לדבר במקומכם“).
עם זאת, כשאני משתפת עם מורות.ים, דוגמאות של סרטוני פרסומת אותנטיים מתוך מרחב הלמידה של עבריקל, מיד לאחר ההתלהבות הראשונית, מופיע מבט שואל: “איך נשתמש בפרסומת בשיעור?, כיצד אוכל ליצור שיעור שלם מפרסומת אחת באורך של כדקה?”

על מנת שנוכל לתרגם פרסומת, לשיעור עברית מערב ומשמעותי, אנחנו צריכים קודם כל לאמוד ולזהות את הפוטנציאל הלימודי הגלום בה. זאת כמובן, לאחר שוידאנו שתוכן הפרסומת ראוי (עוד על תהליך בחירת תוכן ראוי)

ששת המרכיבים הבאים: המרכיב הרגשי, המרכיב החזותי, המרכיב הלשוני, המרכיב הרעיוני, המרכיב התרבותי והמרכיב התפקודי, משמשים כמעין מצפן פדגוגי לקראת שיעור ממוקד, חוויתי, ואפקטיבי. הם מבטיחים את זיהוי הפוטנציאל הלימודי הטמון בכל פרסומת ואת מינופו לקראת תכנון שיעור חוויתי ומשמעותי עבור התלמידים, בהתאם למטרות ההוראה.

לצורך ההדגמה, אתייחס לפרסומת של החברה להגנת הטבע לקראת יום שביל ישראל המופיעה ביחידת הדוגמה של עבריקל: שביל ישראל

המרכיב הרגשי

מטרת הפרסומות היא לעורר בצופים עניין או רגש אשר יביאו לבצוע פעולה (כמו רכישה או טיול למשל) או להעלות את המודעות לנושא מסוים (כמו למשל הצורך לחסוך במים בישראל).
כמורים, גם אנחנו שואפים ליצור חווית לימוד שעורר עניין בקרב התלמידים ותעודד אותם ללמידה.
לכן, המטרה הראשונית שלנו כמורים, דומה לזו של יוצרי הפרסומות. אנחנו רוצים לעורר רגש שיוביל ליצירת עניין שיוביל לפעולה, שתוביל להתקדמות בתפקוד בעברית.

סרטון הפרסומת של החברה להגנת הטבע הוא סרטון מרגש בגלל התמונות המרהיבות ומוזיקת הרקע היפה. חווית הצופה וההנאה ממראות הנוף, אינן תלויות שפה או תרבות, כך שהפרסומת עונה על המרכיב הרגשי.

המרכיב החזותי

תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים. אנחנו מתבוננים בתמונות באופן סובייקטיבי, מבחינים בדברים שונים, ומפרשים את מה שאנחנו רואים באופן שונה. הצגת תוכן חזותי לתלמידים (בין אם הוא מוגש כסרטון או כתמונות) מאפשר להם לספוג את המידע דרך העיניים שלהם (לא של המורה או של כותב.ת זה או אחר). לכן, כשאנחנו מציגים תוכן חזותי לתלמידים אנחנו בעצם מאפשרים להם לבטא את עצמן.ם, ולשתף אחרים במה שהם/הן רואים ומרגישים.

כל אחת מהתמונות של הנופים המופיעות בסרטון הפרסומת של החברה להגנת הטבע (וכולן ביחד), מהוות בסיס למשימת דיבור תפקודית, ברמות השונות.
ברמת המתחילים למשל נוכל לשאול שאלות סגורות של יש/אין, ברמת הבינונים נוכל לתת משימת תיאור ואילו ברמת המתקדמים נוכל לתת משימת השוואה של הנופים השונים בישראל או של הנופים בישראל מול הנופים בארץ הלומדים.

המרכיב הלשוני

המרכיב הלשוני (אוצר מילים או נושא דקדוקי) נבחן מול מטרות ההוראה בהקשר התוכני, הלשוני והיישומי של יחידת הלימוד, ובהתאם לרמה התפקודית של התלמידים בעברית. מרכיב זה משמעותי ביותר שכן הוא קשור ישירות לתפקוד בשפה.
הפרסומת שלפנינו, מזמנת באופן ישיר וברור, התייחסות לנושא הלשוני של יחיד/ רבים, הנלמד ברמת המתחילים. כדי להשתמש בפרסומת בשיעורים לתלמידים מתקדמים יותר, יש למצוא נושאים דקדוקים שניתן לקשר אותם לסרטון באופן עקיף.

המרכיב הרעיוני

ברוב במקרים, נתייחס למרכיב הרעיוני בתכנון שיעורים לתלמידים מתקדמים יותר, אם כי, יש מקרים בהם ניתן להעלות נושא שיחה מופשט גם לתלמידים מתחילים.
במקרה של הפרסומת שלפנינו, ניתן להכין מערך שיעור לתלמידים מתקדמים סביב המשמעות הרחבה של הסיסמא המופיעה בתום הסרטון: “כולם בשביל אחד”

המרכיב התרבותי – ישראלי

כדי לעמוד על המרכיב התרבותי בהקשר של פרסומות, עלינו להרכיב משקפי אורח.
במבט ראשון, הפרסומת אינה מביאה עדות לאיזה מרכיב תרבותי ישראלי יוצא דופן, אך במבט שני, ניתן לעלות שאלות הקשורות למושג ה”ביחד” שעולה מתוך הפרסומת: אנשים צועדים בקבוצות, מבטיחים לנו שנכיר אנשים חדשים, ובסוף גם אומרים לנו ש “כולם בשביל אחד” , מעניין לא? נראה לי, שמושג ה”ביחד” היה פחות עובד בפרסומת לשביל האפלצ’ים בארצות הברית .
הקולקטיביות, היא מאפיין תרבותי ישראלי בולט, שבהחלט יש מקום לדבר עליו עם התלמידים.

המרכיב התפקודי

כדי לבחון את המרכיב התפקודי – לשוני נתמקד בשאלה כיצד ניתן לתרגם את המידע והלימוד שהתלמידים רכשו עד כה, לפעולות תקשורתיות יישומיות של החיים האמיתיים.
בדוגמה שלנו, לאחר שהתלמידים קיבלו מידע על שביל ישראל, למדו או תרגלו נושאים דקדוקים ואף דיברו על הפן התרבותי הייחודי של שביל ישראל, המשימות התפקודית יהיו: ברמת המתחילים: לצלצל למשפחה ולספר מה רואים בשביל ישראל,ברמת הבינונים, לשכנע חבר.ה להצטרף לטיול בשביל ישראל ( על סמך הפרסומת ומה שנלמד בשיעור), וברמת המתקדמים להשוות את חווית ההליכה בשביל ישראל לעומת הליכה בשביל במקום אחר בעולם, הן מבחינת המראות והן מהיבט התרבותי.

בחינת הפרסומות על פי ששת המרכיבים הללו, מספקת נימוקים מקצועיים לגבי השימוש בפרסומת מסוימת. ועוזרת ביצירת חווית למידה מעשירה, מגוונת שמשאירה טעם של עוד.

המרחב הלימודי של עבריקל, כולל בין השאר שלל פרסומות ישראליות שנבחרו בקפידה, בהקשרים תמטים – נושאים ובהקשרים לשוניים, המלוות בתרגילים, משימות תפקודיות ורעיונות למערכי שיעור
מעניינים , מערבים ומקדמים. (להתנסות ביחידת הדוגמה של עבריקל)

אלו השאלות שאני שואלת את עצמי בתהליך החיפוש של התכנים האותנטיים הרבים בעבריקל (הפרסומות / הסרטונים אישיים / התמונות  ועוד,). תכנים שבעזרתם התכנון של מערכי שיעור מעניינים, רלוונטיים ומשמעותיים, הופכים למשימה קלה ומהנה.

האם אתן.ם שואלים את אותן השאלות? האם יש שאלות נוספות המדריכות אתכן.ם בבחירת תכנים אותנטיים ובאופן השימוש בהם בהוראה?

האם תכננתם שיעור מוצלח בעקבות הפוסט?  שתפו אותנו.

שלכן.ם,

אילנה

אילנה היא מייסדת האתר עבריקל המציג מודל חדשני להוראה דגיטלית – מודולרית, שמטרתו לתמוך במורים לעברית על ידי היצע רחב ומגוון של חומרי לימוד אותנטים, פעילויות ומשימות לקראת הוראה – למידה חוויתית ומשמעותית.
לפרטים נוספים על אפשרויות המנוי לאתר, יעוץ או וובינרים: ilana@ivrikal.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *